חדשות נפלאות לתחילת השבוע- נמצא גן שגורם לאהלרס-דנלוס מסוג גמישות יתר!

בשלוש השנים האחרונות צוות חוקרות מהמעבדה הגנטית של פרופ' ראסל נוריס מאוניברסיטת דרום-קרוליינה בארה"ב עוסק במחקר גנטי חדשני לגילוי גנים שגורמים לאהלרס-דנלוס מסוג גמישות יתר (hEDS).

(לרגישות/ים לנושא- המשך הפוסט מתאר ממצאים מניסויים בעכברי מעבדה)

החוקרות ביצעו עריכה גנטית בשיטת CRISPR-Cas9 כדי לבודד מוטציה גנטית שחזרה על עצמה בקרב בני משפחה שמאובחנים באהלרס-דנלוס מסוג גמישות יתר. אותה מוטציה הושתלה בעכברים כדי לאפשר לחוקרות לאפיין את הקשר בינה לבין התבטאות התסמונת והתחלואות הנלוות.

המחקר במלואו טרם פורסם ולכן אין עדיין את כל המידע, אבל ריכזנו לכן/ם כאן תשובות לכמה שאלות שעלו בעקבות הפרסום על מציאת הגן, מתוך סשן שאלות ותשובות שהתקיים עם צוות המחקר:

מה מאפיין את הגן שמצאו החוקרות? הגן קשור לתפקוד תאי סיב, או פיברובלסטים, שהם תאי רקמת חיבור שאחראים על יצור הקולגן במערכות ואיברי גוף מרובים. בנוסף, הוא מְוּוסָת הורמונאלית - מה שמסביר כנראה את הביטוי המוגבר בקרב נשים והחל מגיל ההתבגרות (במדגם המחקר יש כ-90% נשים).

האם הגן גורם גם לתחלואות הנלוות? החוקרות מספרות שבאמצעות מודל העכברים התגלתה פתולוגיה בתאי מאסט כתוצאה מהמוטציה הגנטית בקולגן. הן בוחנות גם את הקשר לדיסאוטונומיה קרדיו-ווסקולרית (שתי התחלואות הנלוות המשמעותיות באהלרס-דנלוס) ולשאר הליקויים הרב מערכתיים של אהלרס-דנלוס.

מה המשמעות של מציאת הגן? גן ידוע שניתן לאתר בבדיקה גנטית יוכל לסייע באיתור מוקדם של התסמונת והתאמת מענים טיפוליים לצורך מניעת תחלואה. בנוסף, מעבדת נוריס החלה בתהליכים לפיתוח טיפולים תרופתיים שמתבססים על המידע שנחשף, כלומר תרופות שיפצו על הליקוי הגנטי.

האם יש יותר מגן אחד לאהלרס-דנלוס מסוג גמישות יתר? כרגע אותר גן אחד אך החוקרים מעריכים שבעתיד הקרוב יימצאו גנים נוספים, שיבטאו וריאציות שונות של תת הסוג, בהתאם לדגשים של כל וריאציה. למשל: hEDS עם דגש וסקולארי, hEDS עם דגש עורי וכו'.

האם מי שאין לה את הגן שנמצא, לא תיחשב יותר כמאובחנ/ת? מי שמאובחנ/ת באהלרס-דנלוס תמשיך להיות כזו. מציאת גן/גנים אינה מבטלת את האבחנה.

מה זה אומר לגבי אבחנת HSD? החוקרים מעריכים בסבירות גבוהה שהגנים שיימצאו בעתיד יסבירו את כל הרצף HSD-hEDS כך שהאבחנות הללו יתאחדו.

מה סוג ההורשה של הגן? הורשה דומיננטית, כלומר – סיכוי של 50% להורה מאובחן להוריש אותו לצאצא.

האם יש השפעה אתנית על התורשה? במדגם של מעבדת נוריס הגן נמצא שכיח בעיקר אצל א/נשים לבנים. החוקרות מסייגות ומזכירות שאנשים לא לבנים נמצאים בסיכון לאי נגישות לרפואה מאתרת ומונעת באופן כללי, ושיש מאפיינים של התסמונת שמתבטאים אצלם שונה ומקשים יותר על איתורם, מה שיכול להיות חלק מההסבר לממצא זה.

מה ההבדל בין המחקר הזה למחקר הגנטי של עמותת אהלרס-דנלוס העולמית (מחקר HEDGE)? שני המחקרים השתמשו בטכנולוגיה גנטית שונה ובמדגם שונה איכותית וכמותית. המדגם של חוקרי HEDGE קטן יותר כיוון שהוא כולל רק מאובחנות/ים שעומדות בקריטריון החדש ל=hEDS מ-2017. מעבדת נוריס כללה במדגם א/נשים שאובחנו גם לפני קריטריון 2017 ולכן הוא גדול יותר. תוצאות שני המחקרים ככל הנראה ישולבו כאשר יגיעו למיצוי הנתונים, כדי להכפיל כוח.

מתי יתפרסם מאמר המחקר של מעבדת נוריס? בחצי שנה עד שנה הקרובה.

האם אפשר להשתתף במחקר? כן! (אבל רק המתגוררות/ים בארה"ב) מאובחנות/ים באהלרס-דנלוס (גם לפי הקריטריון הישן) יכולות ליצור קשר עם מעבדת נוריס כדי לעבור בדיקת התאמה שבסופה ניתן לשלוח דגימת רוק שתיכנס למאגר הנבדקים הגנטי. ניתן ליצור קשר עם המעבדה בכתובת המייל הזו: EDSregistry@musc.edu

בקישור תמצאו את סשן השאלות-תשובות המלא עם צוות החוקרים של מעבדת נוריס: https://m.facebook.com/events/874771266462430?view=permalink&id=875781656361391

ואחרי השאלות נשאר גם סימן קריאה אחד חשוב: כל הצוות המוביל של המחקר מאובחן בעצמו באהלרס-דנלוס מסוג גמישות יתר! וזה לדעתנו אומר הרבה!

מקור התמונה: Norris Lab, MUSC